רפורמת המס שהתחוללה בארצות הברית בשנת 2018 יצרה שינויים מרחיקי לכת הן מבחינת המיסוי החל על יחידים, הן מבחינת המיסוי החל על חברות והן מבחינת המיסוי הבינלאומי. במאמר שכאן נסקור את משטר המס החדש שהוחל על בעלי מניות בחברות נשלטות זרות, משטר הידוע בשם – controlled foreign corporation, ובקיצור- CFC. נבין מהו תאגיד נשלט זר ומהי חבות המס החדשה החלה עליו.
למי המידע רלוונטי?
לפני שנתחיל בהסברים, למי פונות הוראות הרפורמה החדשות?
- בעלי אזרחות אמריקאית (אף אם אינם מתגוררים בארצות הברית) .
- מחזיקים בגרין קארד (אף אם אינם מתגוררים בארצות הברית).
- חברות אמריקאיות (על סוגיהן).
- ישראלים המחזיקים בקרנות סל בארצות הברית.
מהי חברה נשלטת זרה?
חברה נשלטת זרה הינה חברה המאוגדת על פי דין מדינה שאינה ארצות הברית אשר בפועל מצוי תחת שליטה אמריקאית.
על פי הגדרת החוק חברה נשלטת זרה הינה חברה המאוגדת על פי דין זר ואשר 50% ממניותיה מוחזקים על ידי בעלי מניות אמריקאים (בין אם יחידים ובין אם חברות), אשר כל אחד מהם מחזיק בלפחות 10% מהמניות. משמעות הדבר היא כי בהינתן שרשרת החזקה ולפיה חברת האם הינה חברה נשלטת זרה, והיא מחזיקה ב- 100% שליטה בחברות בנות, הרי שגם החברות הבנות הינן חברות נשלטות זרות.
באיור שכאן בעלי המניות האמריקאים מחזיקים כל אחד במניות בשיעור של מעל 10%, וביחד מחזיקים ב- 60%. מכאן שהחברה הישראלית וכל החברות הבנות (בהן היא מחזיקה בשליטה מלאה), הינן חברות זרות נשלטות (החברות הכתומות בתרשים).
לא זו בלבד, אלא שהרפורמה הרחיבה את ההגדרה הנ"ל, וכך גם אם בעלי המניות האמריקאיות היו מחזיקים כל אחד ב- 10%, למרות שלא היו מחזיקים ב- 50%, במידה ואחת מהחברות הבנות היו אמריקאיות – הרי שהחברה הישראלית ויתר החברות הבנות היו נחשבות לחברות זרות נשלטות.
מה הרציונל להטלת המס החדש?
משטר הנעדר אכיפת כללי מס על חברות זרות נשלטות מאפשר למעשה דחיית המיסוי האמריקאי על רווחיהן של החברות הזרות עד לעת חלוקתו של דיבידנד, ולמעשה עקיפת מנגנון המיסוי. כללי ה- CFC החדשים אשר עוגנו במסגרת רפורמת המס נועדו להגביל את דחיית המס המלאכותית באמצעות שימוש בחברות זרות.
במילים אחרות – המיסוי החדש נועד להבטיח תשלום מס לרשות המיסים האמריקאית בגין רווחים המופקים על ידי יישויות אמריקאיות באמצעות שליטה בחברות זרות, ואשר עד כה לא נמנעו היישויות האמריקאיות להעבירן לארצות הברית ולשלם בעבורן מס.
מיסוי חברות Controlled foreign corporation (CFC)
למיסוי חברות CFC שני רבדים, למעשה שתי חבויות נפרדות: מס חד פעמי על עודפי רווחים ומס שנתי על הכנסות מנכסים לא מוחשיים. להלן פירוט החבויות החדשות:
מס חד פעמי על עודפי רווחים של תאגידי CFC
החבות חלה על עודפי רווחים שטרם חולקו בכל חברה זרה המוגדרת כ- CFC (חברה זרה המצויה בפועל תחת שליטה אמריקאית, כפי שפורט לעיל), או לחלופין חברה זרה אשר 50% מבעלי המניות שלה הינם יישויות אמריקאיות.
המדובר בחבות מס חד פעמית, מעין חלוקת דיבידנד כפויה, אשר ניתן לשלמה במשך שמונה השנים שלאחר הרפורמה, קרי – 2026.
שיעור המס על עודפי הרווחים עומד על 15.5% בגין מזומנים ושווי מזומנים, ו- 8% בגין רווחים אחרים של החברה הזרה.
מס GILTI – (Global Intangible Low Taxed Income)
מס שנתי החל על הכנסותיה של חברה נשלטת זרה. המס למעשה מרחיב את קטגוריית ההכנסות החייבות במס בכל המדובר בחברות זרות נשלטות (כולל גם הכנסות שמקורן קניין רוחני, הכנסות שעד כה לא מוסו). שיעורי המס יקבעו כדלקמן:
כאשר בעל המניות הינו חברה
המס יחושב מהכנסתה של החברה הזרה בניכוי הוצאות ו-10% משווי הרכוש הקבוע של החברה. שיעור המס האפקטיבי יעמוד עד לשנת 2026 על 10.5%, ולאחר מכן יעמוד על 13.125%. החברה תהא זכאית לזיכוי מס בשיעור של עד 80% מהמס אשר שילמה החברה הזרה במדינת המקור.
כאשר בעל המניות הינו יחיד
שיעור המס יהא שיעור המס השולי החל עליו בהתאם להכנסתו – בין 10-37%. ליחיד קיימת בחירה להתמסות על הכנסות GILTI כחברה (כמתואר לעיל).
ההטבה שברפורמה: פטור ממס בגין דיבידנד מחברה זרה עבור חברות אמריקאיות
כאמור, מטרת הרפורמה הינה למנוע צבירת רווחים שמטרתה דחיית מס. משכך, כללה הרפורמה הטבה שנועדה לעודד חלוקת דיבידנד מחברות זרות. כך, קבעה הרפורמה פטור מלא לחברות אמריקאיות מתשלום מס בגין דיבידנדים שחולקו להן מחברות זרות.
מילות סיכום
הנכם בעלי אזרחות כפולה המחזיקים בחברה ישראלית? אתם משקיעים בקרנות סל אמריקאיות? מחזיקים בחברה אמריקאית בעלת שליטה בחברות ישראליות או זרות אחרות?
צוות MasAmerica בקיא בהוראות המיסוי החדשות וישמח לייעץ לכם לגבי פתרונות אשר ימזערו את חשיפת המס שלכם.
