גירושין כשאחד הצדדים אמריקאי – היבטי מס בחלוקת רכוש

חלוקת רכוש בגירושין בין בני זוג מעורבי אזרחות טומנת בחובה סכנה כלכלית עצומה, כאשר העברת מחצית מהנכסים לבן הזוג הישראלי עלולה להצית חבות מס אמריקאית של מאות אלפי שקלים. המחשבה שדווקא ברגע של פירוק התא המשפחתי רשויות המס בארצות הברית יגבו נתח משמעותי מההון שצברתם, מעוררת תסכול עמוק וחוסר אונים. תכנון משפטי מוקדם והבנת התנגשות החוקים בין המדינות מאפשרים להגן על הנכסים ולמנוע מחיקה של עשרות אחוזים משווי הרכוש המשותף.

 

התנגשות החוקים בין פסיקת בתי הדין בישראל לחוק האמריקאי

בישראל, חלוקת הרכוש בין בני זוג כפופה לחוק יחסי ממון, אשר קובע עקרון של איזון משאבים. משמעות המושג איזון משאבים היא חלוקה שוויונית של כלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, ללא קשר לשאלה על שם מי הם רשומים.

בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים נוטים לחלק את דירת המגורים, החסכונות, והפנסיות באופן שווה. חלוקה זו נחשבת בדין הישראלי לפעולה פטורה ממס, שכן המדינה רואה בכך פירוק טבעי של השותפות הזוגית ולא עסקה כלכלית מסחרית. עם זאת, כאשר אחד מבני הזוג מחזיק באזרחות אמריקאית, נכנסת לתמונה מערכת חוקים שונה לחלוטין. רשויות המס בארצות הברית בוחנות את תהליך הגירושין מבעד לפריזמה של חוקי המס הפדרליים, אשר אינם מכירים אוטומטית בפסיקות של בתי משפט זרים כעילה לפטור ממס.

הפער הזה יוצר מצב בו הסכם גירושין עלול להוות טריגר לחיוב מס כבד בארצות הברית. הפער נובע מעצם הגדרתו של בן הזוג הישראלי בדין האמריקאי. כל עוד בן הזוג הישראלי אינו מחזיק באזרחות אמריקאית או בגרין קארד, הוא מוגדר בעיני האמריקאים כתושב זר. המונח תושב זר מתאר אדם שאינו כפוף למערכת המס האמריקאית בשגרה, אך זהותו הופכת למהותית ברגע שמתבצעת אליו העברת הון מאזרח אמריקאי.

כאן בדיוק נוצרת נקודת החיכוך המרכזית שמחייבת התערבות וגיבוש של תהליך מסודר לפני שחותמים על כל מסמך מחייב. חוקי המס בארצות הברית קובעים כלל בסיסי הנוגע להעברות רכוש בין בני זוג. לפי סעיף 1041 לקוד המס האמריקאי, העברת נכסים בין בעל ואישה, גם במסגרת תהליך גירושין, אינה נחשבת לאירוע מס. המשמעות היא שזוגות אמריקאים יכולים להעביר ביניהם נדלן, מניות וכספים ללא תשלום מס רווחי הון במועד ההעברה. החוק נועד להקל על פירוק התא המשפחתי ולאפשר התחלה מחדש ללא נטל כלכלי מיידי.

הבעיה מתחילה בחריג המובהק של סעיף זה. החוק קובע במפורש כי הפטור ממס אינו תקף כאשר בן הזוג המקבל הוא תושב זר. הרציונל מאחורי החריג הזה הוא החשש של רשויות המס בארצות הברית לאבד את זכות המיסוי על הנכס.

ברגע שנכס עובר לידיו של תושב זר, הוא יוצא מרשת המס האמריקאית, ולכן הרשויות דורשות לגבות את המס במועד ההעברה עצמו. מצב זה יוצר מושג משפטי ופיננסי הנקרא אירוע מס רעיוני. המונח אירוע מס רעיוני מתאר מצב שבו החוק רואה בפעולה מסוימת כמכירה לכל דבר ועניין, למרות שבפועל לא התקבל שום תשלום עבור הנכס. כאשר האזרח האמריקאי מעביר את חלקו בדירה המשותפת לבן הזוג הישראלי, האמריקאים מתייחסים לכך כאילו הוא מכר את חלקו בשוק החופשי, והוא יידרש לשלם מס על רווח ההון שנצבר מיום הקנייה ועד יום הגירושין.

 

ההשלכות הכלכליות של חלוקה שוויונית רגילה

טעות נפוצה שאנו נתקלים בה היא החתימה על הסכם גירושין סטנדרטי הכולל העברת זכויות בדירת המגורים מול עורך דין ישראלי, מבלי להבין את המשמעות הנגזרת מכך.

נניח שבני הזוג רכשו דירה לפני עשור בסכום של מיליון שקלים, וכיום שוויה עומד על שלושה מיליון שקלים. אם האזרח האמריקאי מוותר על חלקו בדירה ומעביר אותו לבת זוגו הישראלית, הוא יידרש לשלם מס רווחי הון בארצות הברית על עליית הערך היחסית של חלקו, מס שעשוי להוות חבות מס אמריקאית של מאות אלפי שקלים. החבות הזו אינה מוגבלת רק לנדלן. היא חלה על כל נכס הון שעובר מהאזרח האמריקאי לתושב הזר, כולל תיקי השקעות, מניות בחברות ואפילו קופות גמל מסוימות.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את פערי המטבע. מאחר והחישובים נעשים בדולרים, שינויים בשער החליפין בין השקל לדולר לאורך שנות הנישואין יכולים לייצר רווחי הון פיקטיביים שיגדילו את חבות המס משמעותית. חשוב לדעת כי במקרים בהם החוק הישראלי כן מחייב תשלום מס, למשל בעת העברת נכסי מקרקעין שאינם דירת המגורים היחידה שלכם, ניתן להיעזר באמנת המס בין ישראל לארצות הברית. שימוש מקצועי במנגנון זיכוי מס זר מאפשר בנסיבות מסוימות לקזז את המס ששולם בישראל כנגד חבות המס האמריקאית. מנגנון זה עשוי לצמצם או למנוע את כפל המס, אך הוא דורש חישובים פרטניים ואינו מופעל באופן אוטומטי.

⭐ שימו לב ⭐

העברת זכויות בדירת המגורים המשותפת בישראל לבן הזוג שאינו אזרח אמריקאי מהווה אירוע מס החייב בדיווח ותשלום מיידי לרשויות בארצות הברית, גם אם לא התקבל תמורתה תשלום בפועל

אסטרטגיית חלוקת רכוש חכמה לזוגות מעורבי אזרחות

כדי להתמודד עם הסיכונים הללו, נדרשת גישה תכנונית שונה לחלוטין מזו הנהוגה בגירושין של זוגות ישראלים. בשלב גיבוש ההסכם, צוות משפטי ופיננסי יבצע מיפוי מדויק של כלל הנכסים ויסווג אותם לשתי קטגוריות מרכזיות – נכסים שצברו רווח הון לעומת נכסים נזילים או כאלה ששמרו על ערכם המקורי. המטרה היא לבנות תבנית חלוקה שתימנע ככל האפשר מיצירת אירועי מס רעיוניים ותשמור על ההון המשותף.

אחת האפשרויות המשפטיות העומדות בפני זוגות במצב זה היא הגשת בקשה יזומה לרשויות המס בארצות הברית להתייחס לבן הזוג הישראלי כאל תושב אמריקאי לצורכי מס בלבד. צעד זה מאפשר להחיל את הפטור המיוחל ממס על העברת הנכסים. מנגד, בחירה זו חושפת באופן מיידי את כלל הכנסותיו העולמיות של בן הזוג הישראלי למיסוי אמריקאי לאותה שנת מס. צוות מקצועי יבצע סימולציית מס מדויקת כדי להכריע האם החיסכון במס רווחי ההון מצדיק את החשיפה הזו.

ניתוב נכסים ומניעת כפל מס

העיקרון המנחה במצבים אלו הוא הימנעות מהעברת נכסים בעייתיים. במקום לבצע חלוקה של חמישים אחוזים בכל נכס בנפרד, מקובל לבצע מנגנון של קיזוז רכוש כולל. במסגרת מנגנון זה, האזרח האמריקאי ישאיר בבעלותו נכסים בעלי פוטנציאל לרווח הון משמעותי, כגון דירת המגורים או תיקי מניות ספציפיים. מנגד, בן הזוג הישראלי יקבל פיצוי שווה ערך באמצעות נכסים שאינם מייצרים אירוע מס בעת העברתם. הנכסים שיועברו לבן הזוג הישראלי יהיו לרוב נכסים נזילים כמו מזומן בחשבונות עובר ושב, פיקדונות בנקאיים שאינם נושאים רווחי הון משמעותיים, או נכסים שעלות הבסיס שלהם קרובה לשווי השוק הנוכחי.

פעולה כזו של ניתוב נכסים מונעת את הפעלת מנגנון המס האמריקאי, שכן מזומן אינו נושא רווחי הון והעברתו אינה מהווה מכירה רעיונית. תהליך זה דורש שיתוף פעולה הדוק בין עורכי הדין לענייני משפחה המייצגים את הצדדים בישראל, לבין אנשי מקצוע הבקיאים בדין האמריקאי. בשלב ניסוח ההסכם, יעשה שימוש בהערכות שווי עדכניות, תוך שקלול עלויות המס הפוטנציאליות לתוך החישוב הכללי של איזון המשאבים. התייעצות וקבלת שירותים מגורמים מקצועיים יבטיחו שאף צד לא ייצא מקופח לאחר תשלום המיסים הנדרשים.

התמודדות עם פנסיות וקופות גמל בתהליך הפרידה

סוגיה מורכבת נוספת נוגעת לחלוקת זכויות סוציאליות ופנסיוניות. החוק הישראלי מאפשר פיצול של קרנות פנסיה וקופות גמל בין בני זוג במקרה של גירושין.

עם זאת, רשויות המס בארצות הברית נוטות לראות במכשירים פיננסיים ישראלים מסוימים, ובמיוחד בקרנות השתלמות, כהשקעות זרות מורכבות הכפופות לכללי מיסוי מחמירים. העברת זכויות בקרן השתלמות מהאזרח האמריקאי לבן הזוג הישראלי מחייבת הכנת טופסולוגיה ודיווחי מס פרטניים, ולעיתים עלולה להיחשב כפדיון מוקדם המגרר קנסות ומיסים.

בשלב הסדרת הזכויות הסוציאליות, תתבצע בחינה של סוגי הקופות הקיימות, מועדי הנזילות שלהן, וההשפעה של רישום הערת אזהרה לטובת בן הזוג הישראלי על חובות הדיווח השנתיות בארצות הברית. במקביל, שנת הגירושין היא שנה רגישה מאוד מבחינת דיווחים פיננסיים שוטפים. כל עוד חשבונות הבנק משותפים או שקיימת הרשאה הדדית לפעול בהם, קיימת חובת דיווח מלאה לרשויות בארצות הברית על קיומם של חשבונות זרים. תהליך ההפרדה הכלכלית חייב להיות מתועד כראוי כדי להבטיח עמידה בכל דרישות השקיפות הפיננסית ולמנוע חשיפה לקנסות מיותרים עקב דיווח חסר או שגוי.

 

חשיבות התכנון לפני חתימה על הסכם גירושין

החתימה על הסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, מהווה נקודת אל-חזור מבחינת רשויות המס בארצות הברית. מרגע שההסכם מקבל תוקף של פסק דין, אירוע המס למעשה מתרחש ונקבע. ניסיון לתקן את המצב לאחר מכן, למשל על ידי פתיחת ההסכם מחדש, הוא הליך סבוך, יקר ולרוב אינו מתקבל על ידי הרשויות האמריקאיות אשר בוחנות את המהות הכלכלית של העסקה ביום אישורה.

לכן, הפעולה הנכונה היא הקדמת הבדיקה הפיננסית לכל צעד משפטי אחר. לפני שמגיעים להבנות על חלוקת ארון הספרים או הרכב, יש להניח את מלוא הנתונים הפיננסיים על השולחן ולנתח אותם בראייה דו-לאומית. במקרים מסוימים מעורבים גם עסקים משותפים, ושם נדרש ייעוץ פרטני הכולל מיסוי עסקאות תאגידים בארהב. רק הבנה מוקדמת של חשיפות המס תאפשר למקסם את ההון שיישאר בידי שני בני הזוג לאחר הגירושין, ולמנוע הפסדים כלכליים שנובעים מחוסר היכרות עם החוק.

שאלות ותשובות בנושא גירושין ומיסוי אמריקאי

מערכות המידע הפיננסיות כיום מקושרות היטב ברמה הבינלאומית. במסגרת תקנות שקיפות בינלאומיות ודיווחים בנקאיים שוטפים, שינויים בסטטוס הבעלות על נכסים וחשבונות בנק מדווחים באופן שגרתי. בנוסף, האזרח האמריקאי מחויב לעדכן את הסטטוס המשפחתי שלו בדיווח השנתי, כך שהמידע בסופו של דבר מגיע לידיעת הרשויות ומחייב התייחסות מלאה במסגרת הגשת הדוחות.
כל עוד בן הזוג הישראלי אינו מחזיק באזרחות אמריקאית ולא שהה בארצות הברית תקופה המחייבת דיווח, הוא שומר על מעמדו כתושב זר. מעמד זה פוטר אותו לרוב מחובת הגשת דוחות מס עצמאיים בארצות הברית. החבות המיסויית ותשלומי המס כתוצאה מהעברת הרכוש חלים על האזרח האמריקאי המעביר את הנכסים, והוא זה שנדרש להסדיר את הדיווח.
תשלומי מזונות ילדים אינם נחשבים להכנסה חייבת במס עבור ההורה המקבל, ואינם מהווים הוצאה המוכרת לניכוי מס עבור ההורה המשלם. עם זאת, כאשר מדובר בתשלומי מזונות אישה, רפורמת המס בארצות הברית קבעה כי עבור כל הסכם גירושין שנחתם החל משנת 2019, בוטלה לחלוטין האפשרות לנכות את התשלומים מההכנסה החייבת של ההורה המשלם. בשל כך, יש לבצע ניתוח כלכלי מקיף של אופן תשלום המזונות והשפעתם על תזרים המזומנים השוטף.
החוק האמריקאי אכן מספק פטור מסוים ממס רווחי הון במכירת דירת מגורים יחידה, בתנאי שהמוכר התגורר בה לפחות שנתיים מתוך חמש השנים שקדמו למכירה. במקרים של העברת זכויות בגירושין, נדרשת בדיקה קפדנית של עמידה בתנאי הפטור, שכן הפטור מוגבל בסכום ועלול שלא לכסות את מלוא עליית הערך, במיוחד כאשר מדובר בדירות באזורי ביקוש בישראל שערכן עלה משמעותית לאורך השנים.

לייעוץ בנושאי מס אמריקאי
צרו קשר עכשיו

תוכן עניינים
מאמרים רלוונטיים נוספים